פסק-דין בתיק עב"ל 25419-04-11

השופטת רונית רוזנפלד

1.      המערער טוען כי במועד מסוים במהלך חודש אוגוסט 2007, בהיותו בעבודה, מעד ונפגע בברכו השמאלית (להלן: האירוע). לטענת המערער, יש להכיר באירוע כתאונה בעבודה. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער וקבע כי לא עלה בידו להוכיח קיומו של אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עבודתו (השופטת הדס יהלום ונציגי הציבור הגב' יפה הרצברג ומר יחזקאל נרקיס; בל' 1073/09). על קביעה זו סב הערעור שלפנינו, בו אנו מתבקשים לקבוע כי למערער אירע אירוע תאונתי בעבודה.

התשתית העובדתית הרלוונטית

2.      המערער שימש במועדים הרלוונטיים לתביעתו כמחלק מוצרים מטעם חברת "אסם". לגרסתו, בחודש אוגוסט 2007 חזר מביצוע הזמנה אצל "ענק הממתקים", הממוקם בשוק הכרמל, כאשר לפתע נכנסה רגלו השמאלית אל תוך בור קטן שהיה בכביש - והסתובבה. בעקבות התנועה הסיבובית של הרגל חש כאב עז בברך שמאל. לפי טענתו, בו במקום הוא דיווח על התאונה שאירעה לו למר רועי לונדון, עובד נוסף שעבד עימו, וכן למר חיים דותן, מנהל העבודה האחראי עליו. חרף החבלה והכאבים העזים שתקפו אותו, פנה המערער לטיפול רפואי ראשון רק כשבועיים לאחר מכן, ביום 28.8.07, כאשר התאפשר הדבר בידו עקב יציאה לחופשה מעבודתו. המערער הוסיף וטען בתצהירו, כי בעת העמסת סחורה במהלך עבודתו ביצע תנועות זהות  חוזרות ונשנות, של כיפוף הברכיים, ואף בשל כך נגרם לו נזק בברך.

3.      המערער הגיש ביום 20.3.08 תביעתו למוסד לביטוח לאומי (להלן גם: המוסד) לתשלום דמי פגיעה. תביעתו נדחתה, מן הטעם שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים, תוך כדי ועקב העבודה. כמו כן צוין כי המערער אינו יכול להצביע על תאריך מדויק של קרות האירוע הנטען, וכי הממצאים הרפואיים שהתגלו לראשונה ביום 29.8.07 קשורים לאירוע תאונתי שאירע בביתו. כנגד החלטת המוסד הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי.

ההליך בפני בית הדין האזורי ופסק הדין

4.      בישיבת בית הדין מיום 15.9.09 הוגדרו הפלוגתאות בתיק כדלקמן: קיומו של אירוע מיום 28.8.07; מיקרוטראומה. המערער ביקש לפנות לפקיד התביעות בתביעה נפרדת שעילתה מיקרוטראומה, והגיש תביעה בהתאם. ביום 1.6.10 קבע בית הדין בהחלטתו מועד לדיון הוכחות, וקבע כי אם לא תתקבל החלטת פקיד התביעות בעניין תביעת המערער למיקרוטראומה, תתברר תביעתו רק בהתייחס לטענה לפגיעה בעבודה מיום 28.8.07. ביום 7.11.10 התקיים דיון הוכחות בשאלה בדבר קרות אירוע תאונתי למערער.

5.      בפסק דינו קבע בית הדין האזורי, כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת קרות אירוע תאונתי בעבודה. בית הדין ציין כי בטופס התביעה שהגיש למוסד טען המערער כי אירע לו אירוע ביום 28.8.07 בביתו באריאל. לעומת זאת בתצהירו טען, כי האירוע לא אירע ביום 28.8.07 אלא שבועיים קודם לכן. המערער הסביר שבטופס התביעה למוסד כתב שמועד האירוע הינו 28.8.07, משום ש " בפעם הראשונה שנפצעתי בברך זה היה באמצע אוגוסט ובשבוע של 28/8 הייתי בחופשה בבית ... כשבאתי להוציא משהו מהמקרר התכופפתי וכשרציתי להתרומם נתפסה לי הברך ".עוד הוסיף המערער, " בגלל שהפציעה הראשונה שהיתה לי, השליכה על מה שקרה לי בבית, אז לא היה לי זמן וניצלתי את הזמן שהייתי בחופש כדי ללכת לקופ"ח ". לאור זאת פנה המערער לדבריו לטיפול רפואי ביום 28.8.07. לתיק הוגש טופס פניה לרופא בקופת חולים מיום 27.8.07, בו נרשם כי סיבת הפניה היא " ביקור עקב כאבים באזור הגב. שולל חבלה." משמע, המערער נשאל באופן מפורש האם נחבל והשיב על כך בשלילה. עוד ציין בית הדין, כי בפניה לקופת חולים ובטופס חדר מיון מיום 29.8.07 נרשם כי המערער נפגע בברך " אתמול". חרף כל זאת, במסמכים אלה לא צוין דבר פגיעתו באירוע הנטען שבועיים קודם לכן, ואין כל תיעוד מזמן אמת על נפילה בעבודה בשבועיים שלפני האירוע כפי שנטען. כמו כן נקבע, כי ככל שהמערער סבור שמקור הכאבים היא נפילה בעבודה משבועיים קודם לפניה לטיפול, לא ברור כיצד לא סיפר על כך לרופא בקופת חולים או בחדר המיון.

עוד צוין, כי המערער הביא לעדות את חברו לעבודה, מר לונדון, שלא היה עד לאירוע ולא זכר בדיוק מתי אירע, למעט העובדה שאירע בקיץ. מר דותן לא הובא למתן עדות ואף לא חתם על טופס התביעה שהוגש למוסד.

לאור כל האמור פסק בית הדין האזורי כי המערער לא הוכיח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה במהלך חודש אוגוסט 2007.

תמצית טענות הצדדים בערעור

6.      לטענת המערער, ממכלול העדויות והראיות עולה כי הונחה התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת אירוע התאונה בעבודה. עדותו הייתה עקבית ומהימנה, לא נסתרה בחקירה נגדית, ולא הובאה כל עדות פוזיטיבית להפרכתה. כמו כן, העדות נתמכת בעדותו של מר לונדון, שאף היא הייתה עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית. דווקא הקפדתו של מר לונדון לציין מפורשות כי לא ראה את הנפילה מוסיפה אמינות לדבריו בפרט, ולגרסת המערער בכלל. אין לזקוף לחובתו של המערער כי מר לונדון לא זכר את המועד המדויק של האירוע, ודי בכך שזכר שאירע בקיץ, כדי להקנות וודאות ומהימנות לגרסת המערער. עוד נטען, כי אין לזקוף לחובתו של המערער את אי-הזמנת מנהל העבודה מר דותן, משום שכרגע מתנהל בעניינו של המערער הליך משפטי נפרד כנגד מעסיקתו אז, חברת "אסם". בהליך זה העיד מר דותן מטעם "אסם" כי המערער אינו זכאי לגמול בגין ביצוע שעות נוספות. לפיכך לא ניתן היה לזמן את מר דותן לעדות בפני בית הדין האזורי בעניין שלפנינו. המערער מוסיף כי הוא התמודד באופן מהימן וענייני עם טענת המוסד, לפיה נפגע ביום 28.8.07, בהסבירו כי האירוע בעבודה הוא הגורם לאירוע הנוסף שאירע בבית. האירוע המינורי שאירע בבית לא ניתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין השלכותיו על בריאות גופו.

7.      מנגד טוען המוסד לביטוח לאומי כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. אין בערעור כל טענה משפטית, והוא מתמקד כל כולו בטענות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בשאלת מהימנות העדים שהופיעו בפניו, וכנגד התרשמותו הבלתי אמצעית מן העדויות. על כן מבקש המוסד כי הערעור ידחה. לגופו של עניין נטען, כי המערער לא ידע לציין את תאריך האירוע. אין שום אסמכתא בחומר הרפואי בעניינו לקרות אירוע תאונתי בעבודה. מנגד, ישנו תיעוד על חבלה בבית ביום 28.8.07, ותעודות המחלה שניתנו למערער בעקבות חבלה זו. לפיכך, מן הראיות שבתיק לא הוכח אירוע בעבודה, ולא הוכח נזק בעקבות האירוע בעבודה. מעסיקו של המערער לא הסכים לחתום על טופס התביעה למוסד, שבו צוין כי האירוע התרחש בביתו של המערער. הפנייה לטיפול הייתה מאוחרת וההסבר שניתן אינו משכנע. עוד נטען כי תיאור האירוע במסמכים טומן בחובו סתירה. במקום אחד אמר המערער כי רגלו נכנסה לבור, ובהודעתו למוסד אמר המערער שמעד וסובב את הברך.

דיון והכרעה

8.      במסגרת דיון קדם ערעור הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם, כי יינתן פסק דין על יסוד טענות הצדדים בכתב ובעל פה כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון. אשר על כן, בהתאם להסכמת הצדדים ניתן בזאת פסק הדין על יסוד טענות הצדדים כאמור לעיל.

9.      לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וכי ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, על פי הוראת תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. נציין כי הערעור הינו על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי, המבוססות על ראיות ועדויות שנשמעו לפניו. בקביעות מעין אלה ערכאת הערעור לא תתערב אלא במקרים חריגים, ומקרה זה אינו נמנה עליהם (ראו ע"ע 299/03 חנן גרין - מילאון בע"מ, מיום 25.12.2005, בפסקה 4ח', וההפניות שם; ע"ע 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי, מיום 2.8.2007, בפסקה 4, דברי השופטת ארד (כתוארה אז) וההפניות שם).

10.    נדגיש כי בפי המערער היו כמה גרסאות בנוגע למועד האירוע והאופן בו אירע, ובמסמכים הרפואיים לא נמצאה כל תמיכה לקרות האירוע למערער בעבודתו כשבועיים לפני ה-28.8.07. מסקנת בית הדין לפיה לא הוכיח המערער אירוע תאונתי שאירע לו בעבודה " כאשר לפתע נכנסה רגלו השמאלית אל תוך בור קטן שהיה בכביש" מבוססת היטב בתשתית הראייתית כפי שנפרשה לפניו. אשר על כן, בדין דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער.

11.    סוף דבר

משלא עלה בידי המערער להוכיח כי אירע לו בעבודה אירוע תאונתי בו נפגע בברכו השמאלית, דין הערעור להידחות.

אין צו להוצאות.